מאמרים

מחלת הקורונה התפשטה בדנמרק לאחרונה גם לחורפנים. על פי ההערכות, כ-17 מיליון חורפנים הומתו בדנמרק. לפני מספר שבועות הודיעה ראש ממשלת דנמרק כי כל חוות פרוות החורפנים במדינה ייסגרו ובעלי החיים שנמצאים בהן יומתו, כדי למנוע התפשטות של שינוי חדש של נגיף הקורונה, שעובר מחורפנים לבני אדם. אף על פי כן, לא כל החורפנים בדנמרק […]

בכל שנה עשרות אלפים נדבקים במחלת השפעת. בלי קשר למחלת הקורונה, השפעת היא מחלה קשה שפוגעת בעיקר בקבוצות הסיכון (קשישים, ילדים עד גיל 5, נשים בהריון ומדוכאי חיסון) וגורמת לתמותה. גם אנשים בריאים ללא כל מחלות רקע יכולים למות ממחלת השפעת. השנה יש חשיבות גדולה מאוד להתחסן כנגד שפעת, מכיוון שחיסון נגד קורונה כרגע עדיין

מה משמעות המונח “חסינות עדר” שנשמע לאחרונה פעמים רבות בהקשר לנגיף הקורונה? כיצד משיגים את אותה חסינות עדר? אילו מקרים היו בעבר בהם חסינות העדר שמרה על בני האדם, ומה עלול לפגוע ביעילותה? ד”ר אלעד לאור עונה על השאלות בסרטון הבא, ומסביר מה עלולים להיות הסיכונים הקשורים בחסינות עדר ביחס לנגיף הקורונה. בנוסף, ד”ר אלעד

מחלת השפעת היא מחלה קשה, שפוגעת בעיקר בקבוצות הסיכון (קשישים, ילדים עד גיל 5, נשים בהריון ומדוכאי חיסון) ויכולה לגרום למוות, גם בקרב אנשים ללא מחלות רקע. נגד מחלת השפעת יש צורך להתחסן כל שנה. מדוע צריך להתחסן כל שנה, ולעומת זאת, ישנן מחלות אחרות שנגדן מספיק להתחסן פעם אחת או מספר מועט של פעמים?

ד”ר אלעד לאור הסביר בעבר כי לאחר שאדם נדבק בווירוס, בחלק מהמקרים מתעורר בגוף “זיכרון חיסוני”, ובפעם הבאה שאותו וירוס מנסה לחדור לגוף, הוא מייצר נוגדנים שמשמידים את הווירוס לפני שמספיק לעורר מחלה בגוף. זה העיקרון העומד בבסיס החיסונים –  מזריקים תרכיב המרכיב וירוס מוחלש, מומת או חלקיקי וירוס לגוף ואז הוא מייצר נוגדנים. כאשר

מאז החלה מגפת הקורונה, מדענים מכל רחבי העולם עובדים במרץ, על מנת למצוא חיסון כנגד הווירוס. חברות רבות בעולם נמצאות בשלבים שונים של פיתוח החיסון, וייתכן שבעוד מספר חודשים כבר נוכל לראות נתונים ראשוניים מניסויים בבני אדם. מה קורה בישראל? “בחודש שעבר הכריז המכון הביולוגי בנס ציונה כי בקרוב יחלו בשלב הניסויים בבני אדם, שבו

וירוס הקורונה, שבתקופה האחרונה נוכחותו ממשיכה להתגבר, נחשב לזיהום ויראלי, ולכן לא ניתן לטפל בו באנטיביוטיקה. מדוע אנטיביוטיקה לא עובדת על וירוסים? “לחיידק יש אברונים ומנגנונים שונים, שבהם הוא נעזר על מנת לשכפל את עצמו, ולהגן על עצמו. אנטיביוטיקה פוגעת בחלקים שונים בחיידק – חלק מהאנטיביוטיקות מונעות את ההתרבות שלו, וחלקן הורגות את החיידק ישירות.

אנחנו מקבלים הרבה זריקות חיסון במהלך חיינו. רובנו חווינו תופעות לוואי קלות לאחר מתן החיסון – כמו אודם מקומי ביד או כאב בשריר. חלקנו אף הרגשנו רע למשך יום יומיים וחווינו מחלה דמוית שפעת. לחלק מהחיסונים יש מוניטין גרוע, וברשת האינטרנט נפוצים סיפורים רבים על חיסונים שגרמו כביכול לתופעות קשות כמו שיתוק, אוטיזם ותופעות פסיכיאטריות

למעלה מ-1000 נדבקים מאומתים מדי יום נמצאים בישראל. עפ”י דיווחים שונים ברשתות, ישראל נמצאת במקום גרוע מאד בהתמודדות עם מגפת הקורונה, ורק 4 מדינות מסכימות לקבל תיירים ישראלים לשטחן. בעוד שהאור בקצה המנהרה לא נראה בקרוב, אלעד לאור מנסה לענות על כמה שאלות בסרטון שמופיע מטה. חלק מהשאלות שרבים מהגולשים שאלו היו אם חולה נדבק