אלעד לאור

בחודשים האחרונים אנו עדים להתפתחותן של מוטציות שונות לווירוס הקורונה. המוטציות הללו משנות את מבנה הווירוס והופכות אותו למדבק יותר. כך הן מעלות את התחלואה. אחד החששות הגדולים ביותר הוא שהחיסונים השונים לא יהיו אפקטיביים כנגד המוטציות. המידע שיש לנו על יעילות החיסונים כנגד המוטציות השונות מוגבל מאוד, אך הרושם הוא שהחיסון יעיל כנגד רוב המוטציות. […]

מספר מדינות באירופה עצרו את מבצע ההתחסנות לאחר דיווחים שונים על היווצרות קרישי דם לאחר מתן החיסון. המקרה הראשון שדווח היה באוסטריה, ואחריו החליטה המדינה להפסיק את השימוש בחיסון בזמן חקירת מוות כתוצאה מקרישי דם. גם בדנמרק התרחש מקרה דומה, שבו אישה בת 60 מתה כתוצאה מהיווצרות קרישי דם לאחר קבלת החיסון. האם יש קשר

מבצע החיסונים במדינה צבר תאוצה, ואנשים רבים מתחסנים אצלנו ובעולם כולו. שני החיסונים שאושרו ראשונים הם החיסונים של החברות פייזר ומודרנה. איך עובדים החיסונים? ד”ר אלעד לאור מסביר כי בשני החיסונים פועלת טכנולוגיה דומה: “החיסונים מכילים מקטע גנטי קצר שנקרא mRNA, שיוצר במעבדה באופן מלאכותי. המקטע הגנטי מעודד את התאים בגוף לייצר חלבונים שונים שנמצאים

ככל שעובר הזמן ויותר אנשים מתחסנים או מחלימים מקורונה, וירוס הקורונה מתחיל לפתח עמידות וליצור מוטציות שונות. ההערכה כעת היא שבסוף תתגלה מוטציה שתהיה עמידה גם בפני החיסונים וניאלץ לפתח חיסון חדש או לשנות את החיסון הקיים.  גם בברזיל התגלתה מוטציה לקורונה והחוקרים מעריכים כי המוטציה הברזילאית מסוגלת להדביק מחדש עד 60 אחוזים ממחלימי הקורונה

מדינת ישראל היא אחת המדינה בה שיעור המחוסנים הוא הגבוה בעולם. דבר זה מאפשר לראות האם החיסון באמת יעיל ומה תופעות הלוואי שלו. קופת חולים כללית, אחת הקופות הגדולות בארץ, ערכה ניסוי במטרה לבדוק האם החיסון של פייזר אכן יעיל כפי שפורסם במחקר המקורי של החברה, שבוצע על עשרות אלפי אנשים בלבד. מה מצאו חוקרי

לאחרונה התפרסמו שמועות כאלו ואחרות על חומרים “מסוכנים” כביכול שנמצאים בחיסון של פייזר, ועל כך שהחברה מסתירה אנשים שמתו כתוצאה מהחיסון. אחד החומרים שקיים בחיסון ומשמש להפחדה הוא אשלגן כלורי (potassium chloride), והטענה היא שהחומר מסוכן משום שמשתמשים בו לצורך הוצאות להורג בארה”ב.  האם החומר הזה אכן מסוכן? “החומר אינו מסוכן במינונים נמוכים, אך כמו

בכל שנה עשרות אלפים נדבקים במחלת השפעת. בלי קשר למחלת הקורונה, השפעת היא מחלה קשה שפוגעת בעיקר בקבוצות הסיכון (קשישים, ילדים עד גיל 5, נשים בהריון ומדוכאי חיסון) וגורמת לתמותה. גם אנשים בריאים ללא כל מחלות רקע יכולים למות ממחלת השפעת. השנה יש חשיבות גדולה מאוד להתחסן כנגד שפעת, מכיוון שחיסון נגד קורונה כרגע עדיין

אנחנו מקבלים הרבה זריקות חיסון במהלך חיינו. רובנו חווינו תופעות לוואי קלות לאחר מתן החיסון – כמו אודם מקומי ביד או כאב בשריר. חלקנו אף הרגשנו רע למשך יום יומיים וחווינו מחלה דמוית שפעת. לחלק מהחיסונים יש מוניטין גרוע, וברשת האינטרנט נפוצים סיפורים רבים על חיסונים שגרמו כביכול לתופעות קשות כמו שיתוק, אוטיזם ותופעות פסיכיאטריות

ד”ר אלעד לאור מתייחס בסרטון הבא, למחקר המרעיש שבוצע באוניברסיטת תל אביב, המתייחס לנאנו חלקיקים שיכולים לשמש ולסייע כחיסון נגד מחלת סרטן העור. כמו כן, נשאלת השאלה, האם החיסון יעיל ואפקטיבי גם כאשר המחלה נגרמת מתאים של הגוף היוצרים את הגידול – הרי המחלה לא נגרמת כתוצאה ממחלה זיהומית במרבית מן המקרים. צפו בסרטון וגלו

קולונוסקופיה היא בדיקה יחסית פשוטה. אז מדוע יותר אנשים לא מבצעים אותה? דוקטור אלעד לאור טוען כי “קיימת רתיעה מובנת מן הבדיקה הזו. בבדיקת הקולונוסקופיה, מכניס הרופא צינור מיוחד עם מצלמה (אנדוסקופ) אל פי הטבעת, ובמידה והוא מזהה פוליפ הוא מסיר אותו באמצעות מכשיר מיוחד. היתרון בבדיקה זו שהיא אינה רק בדיקה אבחונית, אלא גם