לאחרונה התפרסמו שמועות כאלו ואחרות על חומרים “מסוכנים” כביכול שנמצאים בחיסון של פייזר, ועל כך שהחברה מסתירה אנשים שמתו כתוצאה מהחיסון. אחד החומרים שקיים בחיסון ומשמש להפחדה הוא אשלגן כלורי (potassium chloride), והטענה היא שהחומר מסוכן משום שמשתמשים בו לצורך הוצאות להורג בארה”ב.
האם החומר הזה אכן מסוכן?
“החומר אינו מסוכן במינונים נמוכים, אך כמו דברים רבים אחרים, במינונים גבוהים הוא אכן מסוכן”, אומר אלעד לאור. “מדובר בסוג של מלח שהרכיבים שלו נמצאים בגופנו בצורה טבעית. למעשה, מחסור באשלגן יכול להיות מאוד מסוכן ולגרום למוות, וכך גם להפך – עודף של אשלגן גם הוא מסוכן ויכול לגרום למוות. אף על פי כן, חשוב לזכור כי אשלגן הוא חומר חיוני לפעולה תקינה של התאים ובעיקר של הלב. לאשלגן תפקידים רבים וחשובים בגוף שלנו בוויסות הלחצים בתאים שלנו, תהליכים חשמליים כמו תנועת שרירים, הולכת מידע במערכת העצבים ועוד. אנחנו לא יכולים לחיות בלעדיו”.
למה בכלל יש את החומר הזה בתרכיב החיסון?
ד”ר אלעד לאור משיב: “את המלח הזה מוסיפים לתמיסות כדי למנוע התנפחות או קריסה של תאים כתוצאה מכניסה או יציאה לא מבוקרת של מים. זה קריטי כדי לשמור על שלמותן של אותן בועיות שומן שמכילות את ה-mRNA, שהוא חיוני לפעילות החיסון”.
כמה אשלגן כלורי יש בחיסון והאם הכמות הזו מסוכנת?
“זוהי השאלה הקריטית, שהרי מדובר בחומר שנמצא באופן טבעי בגוף שלנו ואם לא נזריק אותו יחד עם החיסון, החיסון לא יעבוד. לפי פרסום הרכיבים, כמות האשלגן כלוריד במנת חיסון אחת היא קטנה מאוד – 0.01 מיליגרם. זה פחות מעשירית ממה שיש בכוס מים מינרלים, פי 4,000 פחות ממה שיש בשקית נוזלים שמקבלים בעירוי בבתי חולים ופי 40,000 פחות ממה שיש ב-100 גרם בננה. בחלק מההוצאות להורג בארצות הברית משתמשים בהזרקת שלושה חומרים שאחד מהם הוא אכן אשלגן כלורי, אך בריכוזים גדולים מאוד, פי מאות אלפים מהכמות במנת חיסון”, מבהיר ד”ר אלעד לאור.
“לכן, כפי שניתן להסיק, אין אמת בשמועה שיש בחיסון חומר רעיל בשם אשלגן כלורי. מדובר במינונים קטנים מאוד הדומים למינונים שאנו צורכים מהאוכל”.