ככל שעובר הזמן ויותר אנשים מתחסנים או מחלימים מקורונה, וירוס הקורונה מתחיל לפתח עמידות וליצור מוטציות שונות. ההערכה כעת היא שבסוף תתגלה מוטציה שתהיה עמידה גם בפני החיסונים וניאלץ לפתח חיסון חדש או לשנות את החיסון הקיים.
גם בברזיל התגלתה מוטציה לקורונה והחוקרים מעריכים כי המוטציה הברזילאית מסוגלת להדביק מחדש עד 60 אחוזים ממחלימי הקורונה ועלולה לפגוע גם במחוסנים.
מה קורה בישראל?
אלעד לאור עונה: “גם בישראל קיימת התופעה של הדבקה מחודשת בקורונה לאחר מחלה. אמנם מדובר במצב נדיר, אך לא בלתי אפשרי. מתוך 736 אלף מחלימים, 885 איש נדבקו בשנית. כמובן קיימת אפשרות שאנשים אלה אובחנו עם קורונה בצורה שגויה בפעם הראשונה או שהם נדבקו בזן קורונה אחר לגמרי. למרות שמדובר במספרים קטנים התופעה עדיין קיימת, וככל שעובר הזמן אנחנו צפויים לראות יותר ויותר אנשים כאלה”.
איך ייתכן שתופעה זו מתרחשת?
“ייתכן שחלק מהמחלימים לא מפתחים תגובה חיסונית מספיק טובה שיכולה להגן עליהם מפני הדבקה חוזרת של הוירוס”, אומר אלעד לאור. “בעקבות זאת משרד הבריאות הורה לתת מנת חיסון גם לאנשים שהחלימו ממחלת הקורונה”.
“השבוע פורסם מחקר קטן וראשוני על המוטציה הברזילאית. לפי מחקר זה המוטציה מסוגלת להדביק מחדש בין 25 ל-61 אחוזים מהמחלימים מקורונה. יש גם חשש כי המוטציה יכולה להתגבר גם על החיסונים הקיימים. לפי המחקר שנערך על ידי חוקרים בריטים וברזילאים, המוטציה גם מדבקת בין פי 1.4 ל-2.2 מקורונה “רגילה”. מחקרים ראשוניים בארה”ב מובילים גם לדאגה מהמוטציה הניו־יורקית, שכבר אותרה בארץ. שני מחקרים קטנים וראשוניים מעלים כי המוטציה עמידה במיוחד מול נוגדנים של מחלימים ומחוסנים”, ד”ר אלעד לאור מסביר.
איזה עוד מידע יש על המוטציה הברזילאית?
” מהמידע שיש כרגע, המוטציה הברזילאית אינה קטלנית יותר, אך בדומה למוטציות הדרום אפריקאית והבריטית – היא מדבקת הרבה יותר מוירוס הקורונה “הרגיל”. הבעיה ממצב כזה היא שעלייה בתחלואה בסופו של דבר תגרום לגל של עלייה בתמותה, כיוון שיותר אנשים יידבקו ובנוסף יווצר עומס על מערכת הבריאות”.