אחת מההצלחות המדהימות של עולם הרפואה הוא המצאת החיסונים. החיסונים הצליחו להקטין בצורה דרמטית מחלות קשות רבות ואף להעלים חלק מהמחלות כמעט לחלוטין. החיסונים הצליחו לחסל לגמרי את מחלת האבעבועות השחורות, אשר קטלה למעלה מ-300 מיליון איש. גם מחלת הפוליו ששיתקה והרגה חצי מיליארד איש צומצמה באופן דרמטי. החיסונים אינם יודעים לרפא או למנוע מחלות לבדם, והם משתמשים במערכת החיסונית של הגוף כדי לעבוד. “החיסונים של היום נחשבים לתרופות מאוד בטוחות עם מעט מאוד תופעות לוואי”, מציין ד”ר לאור.
כיצד עובד החיסון?
“החיסון בעצם מחקה את הפעולה הטבעית של הגוף על ידי חשיפה ראשונית לאנטיגן – וירוס או חיידק. בכך אנו יוצרים הדמייה של הזיהום הראשוני ובפעם הבאה שהגוף יפגוש בפולש הוא כבר יהיה מוכן. היתרון בחיסון הוא שבתוכו נמצא בד”כ חיידק מוחלש, מומת או חלקיקי וירוס ולכן לאחר שמקבלים את החיסון בד”כ לא מפתחים את המחלה. החיסון גורם למערכת החיסון לייצר תאי T ונוגדנים”, מציג ד”ר אלעד לאור.
הוא מוסיף ואומר כי “לעתים, לאחר קבלת החיסון, הזיהום המדומה עלול לגרום להופעתם של תסמינים קלים, כגון חום. תסמינים קלים אלה הם תופעה רגילה ויש לצפות להם בעת שהגוף בונה את הזיכרון החיסוני. ברגע שהזיהום המדומה נעלם, הגוף נותר עם תאי זיכרון, אשר יזכרו כיצד להילחם במחלה בעתיד. חיסון זה נקרא חיסון פעיל מכיוון שהמערכת החיסונית, משתתפת בצורה פעילה ביצירת הנוגדנים והזיכרון החיסוני. לעומת חיסון זה יש גם חיסון סביל, שמחדירים נוגדנים לגוף באופן ישיר. חיסון כזה מתבצע כשיש צורך לטפל באופן מיידי בזיהום חמור ולא ניתן לחכות עד שהגוף ייצר בעצמו נוגדנים, כפי שמתרחש בחיסון פעיל”.
בהמשך לכך, ישנן מחלות עבורן מספיק חיסון בודד או סדרת חיסונים בודדת, והנוגדנים נשארים בגוף למשך כל החיים. אולם ישנן מחלות שהגוף שוכח אותן ולכן נוצר צורך לחזור על החיסון מדי כמה שנים, ואף מדי חודשים.