אישה הסובלת מכאבים בגבה

לחיות עם אוסטאופורוזיס

הסטטיסטיקה מספרת כי שליש מהנשים שהגיעו לגיל 50 ומעלה תסבולנה מאוסטאופורוזיס (“עצם מחוררת” או ירידה בצפיפות העצם) וכתוצאה מכך גם משבר. לאחר עשרות שנים של מחקר, ברור כי צפיפות עצם נמוכה מחלישה את העצמות ומובילה לנטייה גבוהה לשברים בגוף. כמובן שהדבר משבש את שגרת החיים לסובלות ולסובלים מהמחלה. ד”ר אלעד לאור יסביר בשורות הבאות אם ניתן לחיות עם אוסטאופורוזיס. והתשובה היא ברוב המקרים כן, והמפתח טמון בהתמדה.

מכיוון שהמחלה מתפתחת בגילאים מתקדמים יותר, על הלוקים בה להתמיד לצרוך ויטמין D, סידן, חלבונים, מינרלים ו-ויטמינים – שכן עם הגיל, ספיגתם בגוף הולכת ופוחתת. במקביל לצריכת מזונות ותוספי תזונה חיוניים, יש לעבוד על שיפור שיווי המשקל, הכוח והיציבה על ידי אימונים קבועים. המטרה היא למנוע נפילות בכל מקום.

“בנוסף, יש להקפיד על מעקב בנושא העצמות”, מסביר ד”ר אלעד לאור. “הרופא יכול לבחון את המצב ובמקרה של הידרדרות מהירה בצפיפות העצם, להמליץ על טיפולים שונים”. חשוב לומר כי בטיפול תרופתי, ייתכנו תופעות לוואי, כפי שקורה עם כל תרופה, אך אלה לרוב נדירות. יש לזכור כי בקרב מבוגרים הנמצאים בסיכון לשבר, יש יתרון לטיפול תרופתי, גם במחיר של תופעות לוואי כאלה ואחרות.

“בסופו של דבר”, מסכם ד”ר אלעד לאור, “טיפול תרופתי הניתן באופן קבוע למטופל, שמתמיד ליטול אותו בזמן, יכול אפילו להביא לעלייה בצפיפות העצם, להאט את ספיגת העצם וכמובן לחזק את הגוף ולהקטין את הסיכוי לשבר”.

חשוב לציין כי כל האמור כאן אינו מחליף ייעוץ רפואי פרטני. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.