מחלת השפעת היא מחלה קשה, שפוגעת בעיקר בקבוצות הסיכון (קשישים, ילדים עד גיל 5, נשים בהריון ומדוכאי חיסון) ויכולה לגרום למוות, גם בקרב אנשים ללא מחלות רקע. נגד מחלת השפעת יש צורך להתחסן כל שנה. מדוע צריך להתחסן כל שנה, ולעומת זאת, ישנן מחלות אחרות שנגדן מספיק להתחסן פעם אחת או מספר מועט של פעמים?

איך עובד חיסון?

ד”ר אלעד לאור עונה: “החיסון עובד על ידי כך שהוא בעצם “מחקה” את הפעולה הטבעית של הגוף. אחרי שאדם נדבק בווירוס או בחיידק, ברוב המקרים מתעורר בגוף “זיכרון חיסוני”. בפעם הבאה שאותו וירוס או חיידק מנסים לחדור לגוף, הוא מייצר נוגדנים שמשמידים את הווירוס עוד לפני שהוא מספיק לעורר מחלה בגוף. בחיסונים הרגילים יש וירוס מומת, חלקי וירוס או  או וירוס מוחלש. הגוף מזהה את הרכיבים הזרים על פני הווירוס המומת או המוחלש, ומפתח תגובה חיסונית כנגדם. היתרון בחיסונים אלה שהם אינם יכולים לגרום למחלה עצמה מכיוון שהם מכילים רק חלקיקי וירוס לא פעילים”.

חיסון נגד שפעת. מומלץ להתחסן בכל שנה | תמונה: Canva

איך עובד החיסון נגד השפעת?

“החלקים שבחיסון השפעת הם חלבונים מהמעטפת של הווירוס. לאחר שמזריקים את החיסון, הגוף מפתח נוגדנים כנגד אותם חלבונים ואז הוא יודע להתמודד עם הווירוס האמיתי ולנטרל אותו עוד לפני התפרצות המחלה. הבעיה היא שווירוס השפעת הוא וירוס שמשתנה כל הזמן”, מסביר ד”ר אלעד לאור. “בכל פעם שהווירוס מתרבה בגוף נוצרות בו “מוטציות”, כלומר, טעויות בהעתקה של החומר התורשתי שלו. לכן נוצרות כל הזמן גרסאות חדשות של אותו הווירוס. מכיוון שמדובר בגרסה שונה של הווירוס, המערכת החיסונית שלנו לא מסוגלת לזהות את הווירוס החדש”.

מה עוד מיוחד בשפעת?

לעתים הווירוס מתערבב עם וירוסי שפעת של בעלי חיים ונוצר וירוס חדש”, מספר ד”ר אלעד לאור. “כך למשל נוצר וירוס שפעת החזירים של 2009, שמקורו בערבוב של וירוס שפעת עופות, שפעת חזירים ושפעת של בני אדם”.

“בכל שנה משנים את החיסון לשפעת, כדי שהוא יתאים לזנים של השפעת אשר צפויים להיות באותה שנה. זו גם הסיבה שחיסון השפעת לא מעניק הגנה מוחלטת מפני השפעת. כדי לנסות להגן על האוכלוסייה מפני נגיפי שפעת חדשים, ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות מקומיים מנטרים את זני השפעת הנפוצים בעולם. פעמיים בשנה ארגון הבריאות העולמי מפרסם את המלצותיו להרכב חיסון השפעת. מאחר שהרכב החיסון מבוסס על תחזיות, ייתכן שזנים חדשים יופיעו לאחר שהחיסונים כבר יוצרו”, סיכם ד”ר לאור.  

Rate this post

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *